עץ הלימון שלי ושאר עצי ההדר בשכונה הדרומית אצלנו בקיבוץ בשיא תפרחתם האביבית ומדיפים ניחוח יסמיני משגע ומשכר. כל זה תוצאה של גשמי הברכה שפינקו אותנו השנה.
אז בזמן שהרבה אוהבים בימים אלה להשתמש בביטוי "להכין מהלימון לימונדה" אצלי יש עדיפות "להכין מהלימון לימון כבוש", כי מאז שהכנתי אותו בפעם הראשונה התאהבתי בחמיצות המרירה שלו.
מרכיבים ואופן הכנה:
לוקחים כ-6 לימונים בעלי קליפה צהובה.
שוטפים היטב. פורסים דק.
בצלחת עמוקה מערבבים מלח הימלאיה או אטלנטי גס, פפריקה מתוקה בנדיבות, קצת סוכר (שמתי סוכר קוקוס), אפשר להוסיף פתיתי צ'ילי.
לוקחים צנצנת זכוכית נקיה בגודל בינוני.
לוקחים 2 פרוסות וטובלים קלות בתערובת המלח. מנערים ומניחים בצפיפות זו על גבי זו בצנצנת עד שהיא דחוסה היטב.
סוגרים עם מכסה. כדאי לעטוף עם ניילון נצמד למנוע נזילה. במשך שבוע נותנים לתערובת להיכבש. פעם ביום הופכים את הצנצנת.
מכניסים למקרר אחרי פתיחת המכסה.
אפשר לטחון לממרח או להשאיר שלם.
משתלב כמעט עם כל מאכל:
תיבול טחינה ללא צורך בתוספות תיבול
פסטה
בשר
דג
מריחה על לחם כאחד הממרחים