השורש הוא החלק התחתון ביותר בצמח ונסתר מהעין.
תפקידו להזין את הצמח בחומרים מזינים מהאדמה ולהקנות לו יציבות. על ידי תכונות אלו הוא מאפשר לו לצמוח ולשגשג
ברפואת צמחי מרפא משתמשים בכל חלקי הצמח וממצים את חומריו הפעילים למטרות ריפוי.
ישנה קבוצת צמחים הנקראת אדפטוגניים מלשון אדפטציה - שמשמעה הסתגלות.
צמחים אלה מחזקים את כל מערכות הגוף ומשפרים את יכולת ההתמודדות של הגוף לשינויים ואתגרים שונים.
לצמחים האדפטוגנים אין השפעה נקודתית על בעיה ספציפית אלא בעיקר חיזוק של:
מערכת חיסון,
תפקוד בלוטת התריס,
הפרעות קשב וריכוז,
דיכאון,
חולשת מערכת עיכול
ועוד.
לא מפליא לגלות שמשתמשים בשורשי הצמח ברובם המכריע של צמחים אלה שכמו שנאמר - תפקידו לחזק, להזין ולהקנות יציבות - גם לצמח ובטח שגם לאדם.
חוסר יציבות אצל האדם מתבטא ב:
סטרס
בלבול
חוסר ודאות
חוסר ריכוז
תחושה שחסרים עוגנים בחייו
מצבי רוח משתנים
חוסר יציבות פיזית: חוסן, אנרגיה, כוח חיות
חוסר יציבות ריגשית: בטחון בחיים, יציבות
יש תקופות מאתגרות בחיים כמו:
תקופת מבחנים
מצב בטחוני מעורער
עבודה תובענית
אבטלה
חוסר ודאות כלכלית
חולשות ותסמיני גיל המעבר.
שורשים עיקריים בשימוש הם:
ג'ינסנג סיבירי / אמריקאי / קוריאני
אסטרגלוס
וויתאניה (אשווגנדה)
רודיולה
ליקוריץ
ג'ינג'ר,
כורכום
ועוד רבים וטובים.
מומלץ אף להשתמש בירקות שורש בתזונה
דוגמא לירקות אדמה ושורשים מתוקים וחריפים:
בטטה
דלעת, גזר
לפת וסלק (מבושלים)
תפוחי אדמה
ארטישוק ירושלמי
קולורבי
בצל
כרישה
שום
ג'ינג'ר
כורכום
שורש פטרוזיליה
שורש סלרי
ירקות אלה מאופיינים במרקם מוצק לעומת ירקות אחרים כמו עגבניה ומלפפון הנאכלים חיים ללא בישול.
מומלץ לשלב ירקות שורש במרקים, בתבשילים, בסלטים
במצבים של חולשה עיכולית מומלץ להשתמש בשיטות הכנה חמות כמו:
בישול
אידוי
צלייה
הקפצה
אפייה
במצבים של בעיות ספיגה מומלץ אף לרסק את המזון.