אינזימי עיכול - עד כמה הם נחוצים?

תפקידם של אינזימי העיכול הוא לפרק ביעילות את רכיבי המזון, על מנת שהוא יוכל להגיע לתאי הגוף ולהזין אותם.

אינזימי העיכול נמצאים במקומות שונים במערכת העיכול - מתחיל ברוק שבפה, ממשיך בקיבה, בלוטת הלבלב ומסתיים במעי הדק.

גוף האדם מייצר סוגים שונים של אנזימי עיכול אשר ביכולתם לעכל חלבונים, פחמימות ושומנים. האדם זקוק לאנזימים אלה כדי לעכל את המזון שהוא אוכל. עם הגיל רמת האנזימים בגוף יורדת וזה יכול להתבטא בהפרעות עיכול כמו:

• גזים

• נפיחות

• אלרגיות

• יציאות רכות, מרובות ולא מעוכלות

איברי מערכת העיכול המכילים אינזימי עיכול:

פה

הפירוק הראשוני של האוכל מתרחש בפה. תחילה, עם כניסת המזון, השיניים מפרקות את האוכל לפיסות קטנות יותר. פירוק כזה הוא תנאי הכרחי לפעולת אנזימים הטובה ביותר.

קיבה

האיבר עם הסביבה החומצית הגבוהה ביותר בגוף. חומציות זו מאפשרת מספר תהליכים חשובים וביניהם פירוק המזון על ידי האנזימים הנמצאים בו.

אנשים שעברו ניתוח שרוול בקיבה בו הסירו אחוז ניכר ממנה או כאלה הסובלים מתת חומציות בקיבה - יתכן שיבוש בפירוק המזון שדורש רמת חומציות מסוימת.

במקרים אלו אוכל שנכנס לקיבה לא מתפרק דיו ועובר למעי הדק משם עליו להגיע לתאי הגוף ולהזין אותם אך משום שלא התפרק בקיבה הוא ממשיך לכיוון המעי הגס ומשם מתפנה מהגוף מבלי שהזין את הגוף.

לבלב

הלבלב הוא בלוטה שמפרישה הורמונים ואנזימים רבים. חלק מהאנזימים הם אנזימי עיכול המסייעים בתהליך פירוק המזון בגופנו. הלבלב מפריש אינזימים לתריסריון שהוא תחילת המעי הדק.

המעי הדק

המעי הדק הוא איבר ארוך בצורת צינור המגיע אצל אדם ממוצע לכ-3 עד 8 מטרים. האנזימים עובדים בו בצורה יעילה יותר מפני שהמזון נמצא שם זמן רב יותר מאשר באיברים אחרים בשל אורכו. במעי הדק האוכל כבר מסיים את פירוקו הסופי ועובר לתאי הגוף להזנתם.

מחסור באנזימי עיכול

לאנזימי עיכול שני מקורות - באוכל ובמערכת העיכול. כאשר האוכל מעובד בטמפרטורות גבוהות, או שהוא משומר, מיובש, או מוקפא ומוקרן (מזון מוקרן הוא מזון שנחשף לקרינת גאמא ללא מגע ישיר עם הקרינה. מזון מוקרן לשם שימור המזון ומניעת התפשטות חיידקים), אנזימי העיכול נהרסים והגוף עובד קשה יותר כדי להפיק אותם. בנוסף, מחסור באנזימי עיכול מפחית את הזמינות של האנזימים המטבוליים שהם אנזימים הנמצאים בתאים ובדם ותפקידם לעזור בחילוף החומרים (מטבוליזם) , מחסור באנזימים אלה הוא השורש לכל המחלות המטבוליות הגנטיות, הפוגעות ביכולת הבסיסית של הגוף להתמודד עם מרכיבי התזונה הבסיסיים. במשך הזמן יכולת הגוף לייצר אנזימים יורדת, וכבר בגיל 65 פועלים בגוף כשליש מהאנזימים הנחוצים לו

אנזימים מהצומח

פירות מסוימים ידועים כמקור משמעותי לאנזימים:

אננס ופפאיה – אינזים ברומלין מצוי באננס, ואינזים הפפאין מצוי בפפאיה - תפקידם לפרק חלבונים.

בנוסף יש להם תפקיד חשוב בטיפול אנטי אלרגי במיוחד בעונות המעבר המתבטא בהתעטשויות, עור מגורה, נזלת נוזלית ושקופה.

בדגנים מצויים בקליפה ויטמיני בי ואנזימי העיכול המפרקים אותם. משום כך חשוב לצרוך דגן מלא הכולל את הסובין (קליפה).

דגנים: חיטה, שעורה, אורז, תירס, דוחן, שיבולת שועל, שיפון, כוסמת, קינואה, דורה.

הדגן המלא מכיל 3 חלקים: גרעין הדגן, הקליפה (סובין) והנבט.

דגן ריק - הורידו לו את הנבט והקליפה. לדוגמא קמח לבן או אורז לבן. משום כך הוא הרבה פחות מזין משום שהנבט והקליפה עשירים בחומצות שומן, ויטמיני בי שונים ואינזימי עיכול חיוניים לפירוקו.

להנבטת קטניות ודגנים יש יתרונות רבים:

השרייתם במים מנטרלת חומרים לא רצויים כמו חומצה פיטית וחומרים מעוררי גזים, הנבטתם מגדילה מאוד את הערכים התזונתיים ולא פחות חשוב - הגברה של ייצור אינזימי עיכול.

כלים טיפוליים:

ניתן לקבל ייעוץ נטורופטי אצלי וקבלת אבחון מעמיק של מצב בריאותי ובו לעיתים אמליץ על נטילת תוסף תזונה של אינזימי עיכול בשילוב פרוביוטיקה שמכילה כמות גדולה של חיידקים טובים.